לין עמנואל   הוֹמָאז' לְשֶׁרוֹן סְטוֹן   שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת וּמֵעֵבֶר לָרְחוֹב חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל חֲדַר בֵּית-הַמָּלוֹן גְּדוּשִׁים בְּהוֹפָעוֹתֶיהָ הַטְּרוֹפִּיּוֹת שֶׁל אִשָּׁה מִתְפַּשֶּׁטֶת, בְּתוֹךְ הַמִּזְלָלָה יֶלֶד, מֻכְחָל בְּנֵיאוֹן, יוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחָן, וּשְׁכֵנַי מַכְנִיסִים אֶת עַצְמָם לְתַפְקִידִים שֶׁל נְשׂוּאִים-וְלֹא-בְּאשֶׁר וּמַצְעִידִים אֶת שְׁלשֶׁת כַּלְבֵּי-הַשְּׁמִירָה שֶׁלָּהֶם לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב. אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים הַזֶּה. שְׁמִי לִין עִמָּנוּאֵל. עָלַי חֲלוּק-רַחֲצָה … המשך לקרוא שיר לאלילת קולנוע